שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' גרבי ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 25.04.2006, בין רכב המבוטח אצל התובעת, לבין רכב המבוטח אצל נתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעת), בבעלות נתבע מס' 1, מר ציון גרבי (להלן: הנתבע).

להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתבי התביעה וההגנה, בנספחיהם ובבית המשפט:

לטענת התובעת, בתאריך הנ"ל נסע רכבה בשדרות רוקח בתל אביב, מכיוון מערב לכיוון מזרח, וחצה את הצומת במופע אור ירוק.

לפתע, רכב הנתבעים הגיח משמאל לרכב התובעת, נכנס לצומת תוך שהוא מבצע פנייה שמאלה, בחוסר זהירות ומבלי לתת זכות קדימה, ותוך שהוא מתעלם מרכב התובעת שחצה את הצומת. כתוצאה מכך, פגע רכב הנתבעים ברכב התובעת וגרם לו נזקים כבדים.

נטען, כי הנתבע, נהג רכב הנתבעים, נהג אותה עת בהיותו שיכור וללא רישיון רכב תקף.

הצדדים לא נחלקו בשאלה כי הנתבע מס' 1, נהג הרכב, נושא באחריות לתאונה וכי הנזק מסתכם בסך של 13,290 ₪ בצרוף הצמדה. המחלוקת נתגלעה בשאלה על מי מהנתבעים לשאת בנזק זה.

יצוין כי נגד הנתבע מס' 1, ניתן פסק דין והמחלוקת נותרה, כאמור, בין התובעת לבין הנתבעת מס' 2.

התובעת, בסיכומיה, טענה כי בתאריך הנ"ל היה מעורב הנתבע, אשר היה מבוטח אצל הנתבעת, בתאונת דרכים עם רכב המבוטח אצל התובעת. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לרכב התובעת נזקים וזו כמבטחת שילמה למבוטחה תגמולי ביטוח.

בשל אותה תאונה, הוגש כנגד הנתבע, כתב אישום, ב-ת.ד 1445/06, בבית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו, בשל נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות וכן בשל נהיגה ללא רישיון רכב תקף אשר פקע ביום 11/3/04. רישיון הרכב פקע בשל אי עריכת מבחן רישוי (טסט) לרכב הנתבעים.

ביום 5/12/06 הודה הנתבע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום והוא הורשע בגינן.

התובעת הגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבעים וביום 18/11/07 ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה.

ראשית דבר, יצוין כי הנתבעת לא צירפה כלל את מכתב הדחייה אשר נשלח את התובעת, נושא תאריך הדפסה מיום 23/10/06, ממנו עולה כי נדחתה דרישת התובעת בשל טענה לרשלנות תורמת של הנתבע בשל נהיגתו בגילופין.

שכרות

התובעת טוענת כי אין בפוליסת הנתבעת כל החרגה לנהיגה תחת השפעת אלכוהול ולכן נהיגה בגילופין מכוסה ע"פ תנאי הפוליסה ובקרות "מקרה הביטוח" על הנתבעת לפצות את התובעת.

כמו כן, בהלכות רבות נקבע כי פוליסת ביטוח מכסה מקרים של נהיגה בגילופין וכי נהיגה כזו לא תיראה כגרימת מקרה הביטוח במתכוון לצורך שלילת החבות הביטוחית ע"פ סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.

נהיגה בגילופין אינה שונה מנהיגה רשלנית אחרת, אשר אסורה אף היא ע"פ תקנות התעבורה וכשם שלא נשללים מהמבוטח תגמולי ביטוח במקרים בהם נגרמה התאונה, בשל עבירות אלה, כגון דיבור בטלפון נייד או אי ציות לתמרור "עצור", כך אין לשלול את הכיסוי הביטוחי במקרה של נהיגה בגילופין.

רק במקרים קיצוניים וחריגים ייראה המבוטח כמי שגרם למקרה הביטוח במתכוון והמבטח יהא פטור מחבותו, אך לא כך הדבר במקרה שבפנינו.

כאשר המפקח על הביטוח החריג רק נהיגה תחת השפעת סמים, חזקה עליו שהיה ער לאפשרות להחריג גם נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, אך בחר ביודעין שלא לעשות כן.

הנתבעת לא צירפה את התנאים הכלליים לפוליסה ולא ניתן לדעת האם ההחרגה כוללת רק סמים או גם אלכוהול. לפיכך ניתן להסיק כי לא קיימת החרגה כלפי אלכוהול ונראה שהנתבעת מנסה לקרוא לתוך הפוליסה מה שאינו רשום בה ובדרך זו ליצור החרגה שאינה קיימת.